התמונה נלקחה מאתר מכון המחקר INSS
בשבוע שעבר המטירה חברת הכנסת טלי גוטליב אש וגופרית על החברה הערבית במדינת ישראל, כשהתייחסה לסוגיית הפשיעה הגואה במגזר: "אני פונה פה לאוכלוסייה הערבית, הבדואית, אני אגיד לכם אתה מה שאף אחד לא אומר לכם: משהו רע מאוד עובר עליכם! חינוך גרוע ביותר! אפס כבוד לקדושת החיים!" הגברת גוטליב, כמובן, המשיכה: "כל היום אתם יורים ורוצחים! [...] לא רוצה לקחת על זה אחריות [...] אני לא אחראית על תת-תרבות של חינוך" אך יחד עם זאת ערביי ישראל לא נותרו בלי עצה מן השרה: "בואו תנו לנו את הנשקים שלכם, ובוא תבנו חברה נורמלית, מחונכת, תקינה, עם אלמנט של הרתעה וכבוד, די כבר!"
מילותיה של הגברת גוטליב, למותר לציין, לא נאמרו בוואקום: מ-75 מקרי רצח בחברה הערבית בשנת 2014, כמות מקרי הרצח בשנת 2025 עלתה ל-241, כאשר יש לשים לב שכמות הרציחות עלתה בלמעלה מפי שניים משנת 2022, שבה היו 108 מקרי רצח. קשה לנתק את העלייה החדה ברציחות מן המצב הסוציו-אקונומי של החברה הערבית בישראל: תחולת העוני של משקי בית ערבים לפי הכנסה נטו בשנת 2024 הוא כ-37.6% (לעומת 15.8% באוכלוסייה היהודית). ממדי ארגוני הפשע גוברים ועמם כמות הנשק הבלתי חוקי, כמו גם המסחר בשוק השחור. מספר מועט מאוד של מקרי רצח מפוענחים על ידי המשטרה (כ-18% ב2024, ביחס ל-26% של האוכלוסייה הכללית). העלייה בסדר הגודל של הפשע איננה מקרית: המשרד לביטחון לאומי קיצץ למעלה מ-220 מיליון ₪ מתוכניות החומש (החלטה 549 ו550) שנועדו להפחית את רמת הפשיעה בחברה הערבית ולצמצם את הפערים החברתיים הגדולים בחינוך, בתעסוקה, בתכנון, בשירותים הציבוריים ובביטחון הקהילתי, כמו גם לקדם שוויון זכויות והזדמנויות. הכסף עבר למשרד לביטחון לאומי. יתרה מכך: רק מעט יותר ממחצית התקציב של תוכניות החומש שנועדו לשנים 2022-2026 מומש בפועל.
חשוב לציין כי נתוני הפשיעה המלאים לשנת 2025 פורסמו על ידי משטרת ישראל רק בסוף דצמבר של אותה שנה - דבר שיש בו טעם לפגם וכבר זכה להתייחסויות תקשורתיות. לפי שעה נראה כי מגמת עליית רמת הפשיעה בשנת 2025 המשיכה גם במחוזות אחרים, כמו נוער הגבעות ביהודה ושומרון: "הנער האלים בקצה עם האלה ביד שמרביץ לזקנות חיילים ועיזים, הוא קצה של מהפכה, עמוקה שקורית לימין הישראלי ובכלל למדינה... זה לא נוער שוליים. לא עשבים שוטים. זו אמונה מסודרת, שתפסה קהל ענק." כותב עוז סימינובסקי, איש הציונות הדתית, בדף הפייסבוק שלו; מר סימינובסקי ממשיך: " מאחורי קווי היסוד של הממשלה הנוכחית נמצאת ההבנה שמפרי חוק מתחום ההתיישבות והתג מחיר הם נכס לאומי".
דברים אלו כמובן גורמים לנו לתהות על נאומה של גברת גוטליב; נכון הדבר, שהממשלה הנוכחית קיבלה במורשה אחוזי פשיעה גבוהים במיוחד בקרב החברה הערבית. יתרה מכך - קשה להעריך את השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על התנהלות המשטרה ואת כושרה לאכוף פשיעה באופן גורף ואפקטיבי. אבל לא מדובר בעלייה שניתן לתלות אותה רק בגורמים חיצוניים - במיוחד מפני שעלייה חדה נרשמה כבר הרבה לפני המלחמה. הרושם המתקבל הוא של בעיה מבנית עמוקה, ואת הבעיה הזאת נראה שגברת גוטליב מבקשת להסוות, בהאשימה את החברה הערבית - ולא את רשויות המדינה שהיא עומדת בראשה - בחינוך פגום. המציאות העגומה שייתכן שאמירתה של גברת גוטליב מבקשת להסוות, היא שמדינת ישראל ומנגנוני האכיפה שלה כיום אינם מסוגלים להשתלט על מימדי הפשיעה. אפשר שבהקשר זה נודעה חשיבות להעדרם של ערכים רפובליקניים, המקדמים את טובת הכלל; ישנה סבירות גבוהה שהגברת גוטליב מנסחת את מה שחושבים רבים, וזה שעל מדינת ישראל לדאוג קודם כל ובעיקר לאוכלוסייתה היהודית, לאחר מכן לאלו שתורמים לעשייה המשותפת (למשל דרוזים) ולבסוף, אם בכלל - לערביי המדינה. יחד עם זאת, יש לשים על השולחן שאלה נוקבת לא פחות והיא - האם ישנם רכיבים תרבותיים בחברה הערבית שמועידים אותה לפורענות אלימה יותר ממגזרים אחרים במדינת ישראל? האם אחרי הכל אי אפשר לתלות את האשמה באופן בלעדי בליקויי המוסדות בישראל?
הטור הנוכחי משקף דעה אישית ולא את עמדתו הרשמית של מרכז ריבוא. המערכת מעודדת את הקוראים לשלוח תגובות במידה והם חושבים שיוכלו לתרום להעמקת השיח.